איך העשיה של פריט (זה או אחר ברשימת הדברים לעשות) משפיעה על העתיד שלי?

אחד הדברים שכדאי לקחת בחשבון בניהול זמן, זה שלא הכל צריך לעשות.
לא כל מה שברשימה הוא חשוב מאוד.
קשה למצוא קריטריון ברור למה זה אומר. כל אחד זה קצת אחרת.

שמעתי לפני זמן מה קריטריון יפה שאמר, איך זה משפיע על העתיד שלי לטווח רחוק? האם זה משפיע על העתיד שלי לטווח רחוק? איך זה משפיע שם?
ואם זה לא משפיע אז אולי לא לעשות אותו.

אכתוב על כך יותר ,אבל הרעיון של לבחון את הדברים בצורה שהם משפיעים על העתיד שלי לטווח רחוק, היא לא רעיון רע. להפך, רעיון טוב
וזוהי אפשרות למחוק דברים מרשימת הדברים לעשות.

משל האבנים הגדולות

משל האבנים הגדולות, מסופר בכמה דברים.

הרעיון לקחת קודם את הדברים הגדולים, החשובים ביותר. אחר כך את הדברים הקטנים, החשובים פחות, ואחר כך את האבנים הקטנות ביותר

• משפחה, זמן משפחה
• זמן ליצור זוגיות
• התפתחות רוחנית
• זמן להשקיע עם עצמנו, זמן מנוחה

בלי דיבור אבל עם גרפיקה יפה

הסיפור מוסבר במילים ובגרפיקה יפה

הסיפור בפועל - מישהו ממש עשה את זה בפועל

הערה חשובה לגבי רשימות יומיות - מה חייב להעשות היום? איך לסמן זאת?

הבעיה ברשימות שהם נוטות להיות מאוד ארוכות
פתאום ברשימת הדברים לעשות היום הופכת להיות מאוד ארוכה.
הפתרון הוא ליצור בהירות מה חייב להעשות היום ומה לא.

זה יכול להיעשות בצורות שונות. למשל

• לעשות רשימה של כל מה שצריך לעשות היום, אבל מה שחייבים לעשות יהיה בכוכבית (למשל אם משתמשים בוונדרליסט או בחבריו)
• לעשות שתי רשימות - אחת מה חייבים לעשות היום, והשנייה מה לעשות היום (טיפה מסורבל אבל יכול לעבוד)
• לעשות רק רשימה של מה חייבים לעשות היום, וכל השאר ברשימות אחרות

תיהיה הדרך אשר תהיה, חשוב שתעשו את הדברים בצורה בהירה, כך שלא תתבלבלו במה צריך לעשות ובסוף מרוב עצים לא תראו את היער

עצות לניהול זמן: שינה, חלוקת היממה לשלוש, בעבודה חלוקה לחצאי שעה, כל חצי שעה 22 דקות עבודה, 8 דקות מנוחה

כמה רעיונות שאפשר לקחת מהשיטה הזאת

1. לישון
* אפילו 8-10 שעות ביום

2. לחלק את היממה לשלושה
* 8 שעות לישון
* 8 שעות עבודה בצורה חכמה
* 8 שעות בבית

3. משימות בעבודה עם עצמנו
*
לחלק את 8 שעות לחצאי שעות (חצי שעה)

בכל חצי שעה לחלק ל 22 דקות עבודה
8 דקות מנוחה (ריקוד, קריאה, עשייה)

לקחת אחריות על הזמן שלך

לא מעט אנשים מרגישים שהם לא עושים מה שהם רוצים, שהם מבואסים ממה שהם עושים, שהם "מבזבזים את הזמן..."

כאשר מתחילים לעבוד בנושא ניהול זמן מתברר שיש הרבה מאוד פעילות ביום יום  שאנחנו אחראים עליהם באופן ישיר, ויש כאלה שאנחנו אחראים באופן עקיף. 

כשאני אומר לקחת אחריות הזמן, אני מתכוון לקחת אחריות על הבחירות שלנו בזמן.
למשל:

אם מישהו רואה טלוויזיה ומרגיש שהוא צריך לעשות עבודה חשובה שהוא לא עושה אז לרוב הוא מרגיש שהוא ביזבז את הזמן. 

במקרה כזה, אני אציע לו להתייחס לעובדה שהוא בחר לראות טלוויזיה.
יש להבין שאולי הבחירה היא נכונה, אולי הוא היה צריך לראות טלוויזיה מסיבות שלא ידועות לא (להירגע, ללמוד משהו דרך הטלוויזיה, לנוח וכד'..).

הרעיון הוא שבמקום להתחיל להתבאס באופן חסר טעם, "הייתי צריך לעשות את זה ולא עשיתי", כדאי לבדוק מה כן עשיתם ולהזכיר לעצמכם שזה הבחירה שלכם. (אם היא מוטעית, נכונה, היא עדיין שלכם).

לעתים אנשים עושים משהו ואומרים לעצמם שהם היו צריכים לעשות משהו אחר, מתבאסים וממשיכים הלאה. עד הפעם הבאה. מה שקורה הוא שהם נכנסים לתוך משחק עם עצמם, אני עושה א' הייתי צריך לעשות ב' אני מתבאס/ת . יופי. נמשיך הלאה.

כדאי להתחיל לצאת מהמשחק הזה, להתחיל לקבל אחריות ולהינות מהבחירות שלנו.


אני מציע להתחיל בבדיקה של הזמן הפנוי. מכיוון שיותר קשה להגיד לאנשים בנושא עבודה שזה הבחירות שלהם וזמן פנוי נראה איכשהו יותר הגיוני להתחיל בו.

צריך לזכור שהחיים מתנהלים עכשיו, ועכשיו אנחנו עושים מה שאנחנו עושים (גם אם זה מרגיש מוטעה), לפיכך כדאי לנו להינות מעמנו ומהפעולות שלנו, ולהפסיק להתבאס מהם.

כאשר מתחילים לעבוד עם ניהול זמן מתחיל השינוי

כאשר מתחילים לעבוד עם ניהול זמן, מתחילים לשים לב מה קורה עם הזמן. יש כמעין "מבט על" על ניהול הזמן שלך.
כתוצאה מכך מתחיל שינוי.

לשיטתנו, מה שחשוב הוא לא להאיץ בשינוי. לתת לו להתרחש, לא להציב מטרות גבוהות, לא לשנות מאוד. פשוט לאפשר לשינוי הקל להתרחש.

בהמשך נאיץ אותו. אבל עד אז... כדאי לחכות.  ולקבל בברכה את המתנה שקיבלנו מעצם ההתבוננות בזמן.

חברים דחופים וחברים חשובים

כתבתי שרצוי להציב מטרות חברתיות.
יחד עם זאת בניהול הזמן המתבקש מהמטרות החברתיות רצוי להבחין בין דחוף לחשוב.

יש אנשים שתובעים מאיתנו הרבה מאוד אנרגיות. הם ה"דחוף". לעתים אנחנו לא מחשיבים את הקשרים איתם לטווח ארוך ולפיכך הם לא הדבר החשוב להשקיע בו למרות שמבקשים מאיתנו את הזמן הזה.

יש אנשים שלא מבקשים את הזמן, אבל דווא את חברתם אנחנו מעוניים לקבל ולתת. הם החשוב. לעתים דווקא אלא נדחקים לצד, כי אין זמן, אין חשק ועוד. דווקא באלא חשוב להשקיע את הזמן ולתכן מפגשים איתם.